אקלים ארץ ישראל 

ארץ ישראל שוכנת באיזור האקלים הים-תיכוני , שהינו חלק של איזור האקלים הסובטרופי. המאפיין את האקלים הים-תיכוני הוא חלוקתו הברורה לשתי עונות מובהקות: קיץ יבש וחורף קריר וגשום.

(מקצת מן הנתונים הבאים מבוססים על נתוני השרות המטאורולוגי בבית דגן וחלק על ה"שנתון הסטטיסטי לישראל".)

חקר האקלים בארץ-ישראל החל במחצית המאה ה-19, ותיעוד מזג האוויר החל ב-1845.

בתחילת המאה העשרים הוקמו מטעם ההסתדרות הציונית, בכמה מקומות בארץ תחנות למדידת כמויות גשם. זו היתה איפוא, ראשית חקר האקלים של הארץ בידי חוקרים יהודים.

הספר הראשון שחובר על נושא אקלים ארץ-ישראל היה "אקלימה של ארץ-ישראל" , פרי עטו של הגרמני אקסנר.




תחנות מטאורולוגיות
ברחבי הארץ פזורות תחנות מטאורולוגיות למדידת כל הבטי האקלים - לחץ אוויר, טמפרטורה, כמות גשם עוצמת קרינת השמש וכיו"ב.

התחנה הגבוהה ביותר ממוקמת על הר כנען ברום של 934 מטר מעל פני הים. התחנה הגבוהה ביותר האיזור החוף היא תחנת אבן יצחק השוכנת ברום של 180 מטר מעל פני הים.

התחנה הנמוכה ביותר היא תחנת סדום, שנמצאת ברום של 390- מטר. התחנה הנמוכה ביותר במישור החוף היא בשדה דב ברום של ארבעה מטר בלבד מעל פני הים.


טמפרטורה
טבלת מידות החום המירביות שנרשמו במקומות שונים בארץ
איזור מידת החום (במע' צל') תאריך
עמק בית שאן 54 21.06.1942
קליה 52 22.06.1942
טבריה 49 21.06.1942
סדום 48 11.07.1942
אילת 47 22.06.1945
טבלת מידות החום המזעריות שנרשמו במקומות שונים בארץ
איזור מידת החום ( במע' צל') תאריך
בקעת בית נטופה 13- 6.2.1950
הר כנען 9- 6.2.1950
חברון 8.6- פברואר 1898
ירושלים 6.7- 25.01.1907
הר תבור 5.4- 7.02.1950

מידת החום הגבוהה ביותר שנרשמה בארץ, מאז החלו לתעד את אקלים ארץ-ישראל היתה 54 מעלות צלזיוס, בטירת צבי שעמק בית-שאן, ביוני 1942. באותו יום היתה מידת החום באיזור החוף 45 מעלות, בירושלים 44 מעלות בעמק יזרעאל 50 מעלות ובים המלח 51 מעלות.

הנמוכה ביותר הטמפרטורה הנמוכה ביותר שנמדדה במאה העשרים בירושלים היתה 7- מעלות צלזיוס. היא נמדדה ב-25 בינואר 1907. הטמפרטורה הנמוכה ביותר שנמדדה בירושלים למן קום המדינה היתה 4.5- מעלות צלזיוס. הדבר אירע בחורף הקשה של שנת 1950 שבו אפילו בתל-אביב ירד שלג והטמפרטורה במישור החוף ירדה אל מתחת לאפס.

בבקעת בית-נטופה נרשמה אז הטמפרטורה הנמוכה ביותר בארץ מאז הרישום המטאורולוגי בארץ-ישראל 13- מעלות צלזיוס.

גלי חום

בימי שרב (חמסין בלשון העממית) עשויה הטמפרטורה לעלות תוך ימים אחדים בשעור של 10 מעלות צלזיוס ואפילו יותר . החודשים שהחמסינים רווחים בהם במיוחד הם חודש המעבר לאביב ושלהי הקיץ. כפי שכבר נאמר במקורות "שלהי דקייטא קשיא מקייטא" (סוף הקיץ קשה מן הקיץ)


לחות
לחות באויר פירושה כושרו של האויר להכיל מים. ככל שהטמפרטורה עולה עולה גם כושר האויר להכיל יותר מים.

"לחות מוחלטת" היא כמות המים שהאויר מכיל ברגע נתון. "לחות יחסית היא אחוז הלחות הקיים יחסית לנקודת הרוויה של האויר (שיא שיעור הלחות שהאויר מסוגל לשאת).

האיזור הלח ביותר

מישור החוף מצטיין בלחות יחסית גבוהה יותר, מאשר שאר אזורי הארץ.

שעות השיא של הלחות הנמוכה מבין שעות היממה הן שעות הצהריים.

לילות הקיץ במשור החוף לחים יותר מלילות החורף, לעומת איזור ההר שבהם הלחות גבוהה מאשר בקיץ.

ממוצעים רב-שנתיים מראים כי החודשים החודשים בעלי שיעור הלחות היחסית הגבוהה ביותר בתל-אביב הם יוני ויולי. הלחות היחסית בחדשים אלה היא 72%. החודש שבו היא הנמוכה ביותר בת"א הוא חודש נובמבר-63% בלבד.





משקעים
גשם

על פי רוב עונת הגשמים בארץ-ישראל מתחילה במחצית השנייה של חודש אוקטובר ומסתיימת בתחילת חודש מאי (יום גשם מוגדר כיממה שבה ירד לפחות מילימטר אחד של גשם).

כמות המשקעים הרב-שנתית הממוצעת נעה בין 1000 מ"מ גשם בקירוב בפסגות הגליל העליון לבין כמה עשרות מ"מ של גשם באיזור אילת.

החודשים הגשומים ביותר

ארבעת החודשים: נובמבר, דצמבר, ינואר ופברואר נחשבים לחודשים הגשומים ביותר.בהם יורדת כמות של כ70% גשם שנתית ,(שוב בחישוב רב-שנתי).

החודשים השחונים ביותר

גשם בחודשים יוני, יולי ואוגוסט נחשב לאירוע יוצא דופן. ספטמבר ומאי מאופיינים בכמויות גשם מזעריות.

עונת הגשם המוקדמת ביותר

לפי נתונים רב-שנתיים הגשם מקדים להופיע במישור החוף לפני הופעתו באיזור ההר. למרות שעונת הגשמים מתחילה בדרך-כלל במחצית אוקטובר, היו שנים שהוא בושש לבוא והיורה הגיע רק בחודש דצמבר.

שיא עונת הגשמים

על פי רוב חודש ינואר נחשב לחודש הגשום ביותר. לפי ממוצע רב שנתי באותו חודש יורדים במישור החוף 130 מ"מ גשם, בירושלים כ-150 מ"מ בהר כנען 175 מ"מ ובבאר שבע כ-50 מ"מ.

האיזור הגשום ביותר

הגליל העליון נחשב לאיזור הגשום ביותר. בשנה אחת עשויים לרדת בו כ-1,000 מ"מ של גשם. שנת גשם ממוצעת בגליל מונה 70 ימי גשם.

האיזור השחון ביותר

איזור הערבה שהינו איזור מדברי נהנה בשנה ממוצעת מכמות של כמה עשרות בודדות של מ"מ גשם.

שלג המקום המושלג ביותר בארץ הוא הר כנען. הוא מקבל בממוצע חמשה ימי שלג בשנה לעומת ירושלים, המתכבדת בשני ימי שלג בממוצע רב שנתי.

החודש המושלג ביותר

החודשים המועדים ביותר לשלג הם החודשים ינואר ופברואר, אם כי קרה שבירושלים כבר נרשם שלג בערב פסח.

שנים מושלגות ביותר

שנת 1950 זכורה כשנה מושלגת במיוחד. בפברואר אותה שנה ירד שלג בכל רחבי הארץ, אפילו בתל-אביב נערם שלג. בירושלים הוא הצטבר לגובה של 70 ס"מ, ובטבריה ל-15 ס"מ. שיא השלג במאה העשרים היה בפברואר 1920, כשאז נערמו בירושלים 97 ס"מ של שלג. גם 1992 זכורה כשנה מיוחדת מבחינת שלג, בה ירד שלג אפילו בנגב -בערד ובמצפה רמון.